זיהוי מוקדם בצורך במטפלת סיעודית מביטוח לאומי

במהלך שנות עבודתי מול אוכלוסיית הקשישים ובני משפחותיהם, נתקלתי בשתי תופעות שכיחות:

  • מודעות נמוכה לעניין הירידה המנטלית- כלומר, ההתייחסות של הקשישים ובני משפחותיהם היא בעיקר לקשיים בתפקוד הפיזי כמדד להזדקקות למטפלת סיעודית. פעמים רבות שמעתי מקשישים, או מהקרובים להם משפטים ,כגון: "אבא לא סיעודי", "אמא לא נזקקת למקל, או להליכון כדי ללכת", "אני מספיק ללכת לשירותים ולא בורח לי", אך מה עם הירידה המנטלית השכיחה בגיל השלישי?חשוב להדגיש שגמלת הסיעוד של המוסד לביטוח לאומי מאפשרת קבלת מטפלת סיעודית לקשישים הסובלים מירידה תפקודית וזקוקים לסיוע ברחצה, הלבשה, ניידות וכיו"ב, אך גם לקשישים שזקוקים להשגחה.
    דוגמה טובה לקשישים הזקוקים להשגחה ,היא במקרה של קשישים שקיימים אצלם סימפטומים נפשיים ומוגבלויות קוגניטיביות הנכללים בהגדרה התפקודית של תשישות נפש המתאפיינת באובדן זיכרון, בשיפוט לקוי ובניתוק מהמציאות.
    קשיש תשוש נפש עלול לסבול מחוסר שקט, מתוקפנות, משוטטות, מפרנויה, מבלבול ועוד. מחלות הניוון המוחיות האופייניות לגיל הזיקנה כגון דמנציה ואלצהיימר, הן הגורמים העיקריים לתשישות נפש. קשישים הסובלים מחרדות ומדיכאון זקוקים גם הם להשגחה.

    על מנת לאבחן סימפטומים נפשיים וירידה קוגניטיבית, יש לפנות לרופא פסיכוגריאטר. ניתן לעשות זאת ע"י הפנייה מהרופא המטפל בקופת החולים וגם באופן פרטי. אבחון פסיכוגריאטרי יכול לסייע באישור לקבלת מטפלת סיעודית ולסייע מאוד לקשיש ובני משפחתו בהתמודדות בתפקוד היומיומי.

  • נטייה לדחות הסתייעות במטפלת סיעודית- למרות שקיימת אצל קשישים רבים ירידה תפקודית ומנטלית, קיימת נטייה להתעלם מהמצב הקיים מסיבות שונות עד שלפתע מתעורר משבר שגורם לירידה תפקודית ומצריך ,באופן דחוף ,הסתייעות במטפלת, כמו: אשפוזים, ניתוחים, נפילות ועוד. משבר הוא ארוע חריג ולא מתוכנן שלא תמיד ניתן למנוע אותו. המשבר יוצר מתחים, לחצים ,קונפליקטים וקשיים בהתמודדות עם המצב החדש אצל הקשישים ובני משפחותיהם.

אני בוחר להביא שתי דוגמאות להערכות נכונה מבעוד מועד של הקשיש ובני משפחתו שעשויות לשפר את ההתמודדות עם מצב של ירידה תפקודית:

  • זיהוי ירידה תפקודית אצל הקשיש – ירידה תפקודית בגיל הזיקנה יכולה להתאפיין בסימפטומים, כגון:
    – נפילות ללא הסבר קונקרטי
    – קשיים בניידות
    – ירידה בראייה ובשמיעה
    – תשישות וחולשה
    – אי שליטה חלקית, או מלאה על הסוגרים
    – ירידה, או עליה חדה במשקל
  • הערכות מוקדמת לפני ניתוח מתוכנן – במידה וידוע לקשיש ו/או לבני משפחתו על ניתוח מתוכנן, חשוב להתייעץ עם הרופא המנתח בנוגע לתקופת ההחלמה לאחר הניתוח ולשאול אותו בנוגע לסוג הטיפול לו יזדקק הקשיש והאם יהיה צורך באיתור מטפלת סיעודית מתאימה עוד לפני שחרורו של הקשיש מבית החולים.

לסיכום, קיימת חשיבות גבוהה שהמטפלים העיקריים בקשישים :בני/בנות הזוג של הקשישים, או ילדיהם יבחינו בסימפטומים המעידים על ירידה תפקודית ומנטאלית המתוארים ובשינויים ההתנהגותיים שחלים אצל הקשישים וידאגו לפנות לאבחון בזמן על מנת למנוע לחצים מיותרים.
פתרון של מטפלת סיעודית יכול להיות מאוד מועיל בהתמודדות עם הירידה הקבועה, או הזמנית בתפקוד היומיומי של הקשיש.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *