עובדות שחשוב לדעת לפני תהליך העסקת עובד זר
כחלק מהרצון שלי להעניק ערך מוסף ללקוחותיי ומתוך זיהוי צורך אמיתי של משפחות הנמצאות בצומת דרכים קצת מבלבל ומעוניינות לקבל מענה מקיף, בגובה העיניים ובשפה ברורה, בחרתי לראיין עובדת סוציאלית המלווה תהליכים שכאלו בקרב משפחות. מקווה שהמאמר יהיה מועיל עבורכם וכמובן שתמיד אשמח לענות טלפונית או בפגישה על שאלות פרטניות.
שנתחיל?
נעמה, ספרי לנו קצת מה תפקידך בכוח ומה הניסיון שלך בתחום הגיל השלישי והשמת עובדים זרים?
קודם כל הייתי רוצה להתחיל בתודה על ההזדמנות ובשאפו על היוזמה שלקחת, אין ספק שאחד הדברים שהכי חסרים למשפחות זה ידע והכוונה, כולנו יודעים שידע זה כוח ובמקרים כאלו, של חולי ומשבר, שבאמצע החיים נופלת עליך כזו משקולת, ידע הוא סופר חשוב ונותן ביטחון להבין וליישם נכון את הצרכים שעולים.
אז כאמור אני נעמה, עובדת סוציאלית בהכשרתי, בעלת "מקום משלי" – הבית לאתגרים במשפחה, מנהלת תיאום וטיפול למשפחות (קייס מנג'ר).
כחלק מהכובעים המקצועיים שלי, יש לי כובע המספק ליווי תמיכה, הכוונה ובקרה דרך תאגיד ג.מעוז שהינו תאגיד עובדים זרים.
עם התאגיד אני עובדת כבר הרבה מאוד שנים ובעברי גם ניהלתי שני סניפים של חברת כוח אדם סיעודי. כך למעשה פגשתי בכל העולם הזה של העובדים הזרים.
במהלך השנים ליוויתי הרבה מאוד משפחות במצבי משבר וחולי ואחת מהמטרות שהצבתי לעצמי היא להנגיש ולסלול למשפחות את הדרך לקבל מענה הכי מדויק שבסופו של דבר יקל עליהם וגם על המערכת.
*אני אומנם מדברת בלשון זכר (עובר זר, לקוח) אך כמובן שזה תקף לשני המינים
כיצד מכינים את הקשיש להכניס עו"ז הביתה?
שאלה טובה ואולי ה – שאלה בקרב הרבה מאוד משפחות של קשישים הנעמדות בסיטואציה כמעט בלתי אפשרית מול הורה מבוגר. לעיתים בהתנהגות הקשיש מתרחשת רגרסיה (הליכה לאחור), יש עקשנות, סירוב, דחיינות מלקבל החלטה.
צריך להבין, שינויים קשים לכולנו אז על אחת כמה וכמה אדם מבוגר שהיה רגיל להיות עצמאי בשטח, פתאום מנחיתים עליו : "תקשיב עובד זר הולך להגיע לכאן, לגור איתך, לחלוק איתך חיים"… זה מאוד לא פשוט.
הגישה שלי כעובדת סוציאלית זה להתנהל בסיטואציה המורכבת הזו קצת כמו עם ילדים, להיות חומל ויחד עם זאת אסרטיבי:
"אבא, אמא, אני מבין שקשה לך עכשיו להבין את הצורך, אך חשוב שתבין שבשביל השקט הנפשי של כל המשפחה, אין פה שאלה, מישהו חייב להיות איתך 24 שעות ביממה, זה לא נתון לוויכוח, אתה חייב עזרה, במידה ומצבך ישתפר בהמשך ולא יהיה צורך אני מבטיח שלא נשאיר את העובד/ת"…. לרב כמובן שלא מדובר במשהו זמני אך זה נותן תחושת ביטחון לקשיש שתמיד אפשר לסגת אחורה. בפועל ברב המקרים אני רואה איך תוך חודש חודשיים של הסתגלות והקשיש לא מבין איך הוא חי עד היום בלי העזרה הכל כך משמעותית הזו.
כיצד מתאימים עו"ז לקשיש בצורה אופטימלית?
הרבה פעמים, כמו בכל דבר בחיים, זה עניין של מזל וכימיה, כמו בחיפוש בן/בת זוג, לא תמיד מדובר במשימה פשוטה. תפקידם של התאגידים לעשות עבור הלקוח, סינון ראשוני. השלב הראשון הוא שעובדת סוציאלית מגיעה לביקור בית, היא מכירה את הקשיש ומשפחתו, בודקת את סביבת המגורים, את הצרכים המדויקים על ידי שאילת שאלות מכוונות וכמובן מבררת עם המשפחה העדפות ספציפיות. הרבה פעמים מתבלבלים עם הביקור הזה ועם הביקור של אחות מהמוסד לביטוח לאומי, אל דאגה! מדובר בביקור נעים, ממוקד ולטובת המשפחה והקשיש. כמובן שבביקור זה אפשר ורצוי לשאול את העובדת הסוציאלית את כל השאלות, לבטים חששות שעולים לכם. בדיוק בשביל זה היא שם.
השלב הבא- התאגיד מעביר למשפחה מועמדים פוטנציאלים גם בצורת קורות חיים וגם בסרטוני וידאו. היבוא בתאגיד ג.מעוז מתרחש נכון להיום, בדרך כלל משלוש מדינות – פיליפינים, הודו ואוזבקיסטן.
אני תמיד ממליצה ללכת עם הבטן והלב, אם מישהו מהמועמדים מרגיש לכם נעים על האחרים, בקשו לערוך איתו ראיון טלפוני. נכון, זה קשה מאוד, סוג של הימור אבל אני מאמינה גדולה באינטואיציה.
טיפ קטן בנושא – תסתכלו תמיד על העובד החדש כעל בן משפחה. "יד לוחצת יד" ברגע שתתנו לעובד תחושה שהוא רצוי, שיש לכם סבלנות ותספקו לו את צרכיו הבסיסיים (חדר מגורים נאות, אוירה של קבלה – "הבית שלי הוא גם הבית שלך") הוא יגיב בחיוב וייתן את כל כולו.
אז נכון שלפעמים "זה לא זה" ויש צורך בחשיבה מחדש על ההעסקה, גם פה אין מה לדאוג, לא מדובר "בחתונה קתולית" אפשר תמיד למצוא עובד אחר מהמאגר הקיים ולעשות החלפה.
מהם היתרונות והחסרונות של העסקת עו"ז מהמאגר הקיים בארץ, לעומת ייבוא?
אתחיל כמובן מהיתרונות:
עובד מהמאגר מכיר ויודע את העבודה כי עבר אותה עם מטופלים אחרים, משופשף ולרב גם יודע כבר לדבר עברית בסיסית או טובה (שזה בעצם החשש הכי גדול של המשפחות המתלבטות בנוגע להבאת עובד חדש – קשיי השפה). יחד עם זאת, קיימים גם חסרונות שחשוב להתייחס אליהם לא פחות ברצינות. כמו כל עבודה, בעיקר כזו המצריכה משאבים רגשיים ופיזיים קיימת שחיקה טבעית. אתם עלולים לקבל עובד עייף ושחוק, שעלול לתת מינימום של עבודה או להגיע מההתחלה עם ביטחון ודרישות רבות ולא סבירות כגון העלאת שכר תוך זמן קצר, סירוב לביצוע מטלות של ניהול משק בית (שזה לגמרי חלק מהגדרות התפקיד) וכו'.
לצערי, מניסיון בשטח לא חסרים סיפורים של הזנחה וניצול, חשוב מאוד לעשות תיאום ציפיות עם העובד הותיק.
בשנים האחרונות קיימת מגמה של העלאת זכויות העובדים הן בכסף והן בשירותים, דבר שאינו עולה בקנה אחד עם המשאבים הקיימים של המשפחות. מדובר בפתח מסוכן לניצול מצד העובדים והמטרה שלנו כגוף מפקח זה להזכיר לעובד את הערכים של המקצוע, את הסיבה שהגיע לכאן, שמלבד קבלת משכורת מדובר באדם נזקק, שזקוק לכל התמיכה, ההכלה והטיפול הראוי ביותר כדי לחיות בכבוד המקסימלי. מדי פעם אני מזכירה לעובד שגם לו יש הורים בבית והציפיה שלנו שהיחס יהיה דומה ליחס שהיו מקבלים הוריו.
מהם היתרונות של יבוא עו"ז מחו"ל?
אתחיל בזה שאני מאוד מאמינה ביבוא עובד חדש, יש משהו מלא התרגשות ומוטיבציה עם ההגעה לארץ חדשה, לעבודה חדשה, ניחוח של הרפתקה לצד שליחות ויעוד.
המטפלים שמובאים מארצות כמו הודו, אוזבקיסטן והפיליפינים, עוברים קורס הכשרה בסיסי, חלקם כבר עם תעודות לימודי סיעוד (לדוגמא כל היבוא שמתבצע במסגרת התאגיד ג.מעוז מהודו נעשה מאזור קרלה – אזור מלומד שרוב העובדים משם מגיעים עם תואר של אח/ות או עבודה בתחום בבתי אבות ובתי חולים שם)
המטפל מגיע ורוצה מאוד להוכיח את עצמו, להרגיש שהוא תורם ולקבל משכורת הולמת לכך. רובם בעלי משפחות וילדים כך שיש בהם את אותו חוש אבאי/אימהי, אל תשכחו גם שאחת מהמטרות שלהם זה לספק פרנסה למשפחה שלהם ובשביל זה הם יעשו הרבה מאוד. לגבי נושא השפה, בשנים האחרונות קיימים קורסים בסייסים ללימוד עברית במסגרת הכשרתם בארץ המולדת. כך שהם מגיעים עם עברית בסיסית ומשם מניסיון הם לומדים מהר מאוד (בעיקר אם מקפידים לדבר וללמד אותם משפטים מורכבים יותר)
אני ממליצה בחום על האופציה הזו כי אם משקללים את כל היתרונות והחסרונות הסיכון ליפול בהשמה לא מתאימה קטן יותר מיבוא מהמאגר.
*הראיון נערך בשיתוף פעולה עם תאגיד ג.מעוז בע"מ – עובדים זרים לסיעוד ועם "מקום משלי" – הבית לאתגרים במשפחה.
